אלמנט מים ברפואה הסינית

טיפוס המים - האדם

אלמנט מים חוקר את צפונות החיים בפיקחות רבה, עד שהוא מבין היטב את טיב המציאות שלו ושל סביבתו. דרך נקודת המבט המרוחקת שלו הוא מצליח להגדיר את הבעיות והמכשולים העומדים בדרכו - אך בדרך כלל אינו מוצא את הדרך שתוביל אותו בין המכשולים אל האמת בגלל שהוא לא תמיד יודע להגדיר את הרצון והגבולות בצורה מדויקת. הוא חי בעולם של רעיונות וחזון הממוקדים אל הפנים העמוק ביותר שלו - דבר העלול לגרום לניתוק מהמציאות המתרחשת ולתחושת פיזור. הוא פגיע מאד ופורש בקלות אל עצמו, ולכן עלול למצוא את עצמו מעת לעת אדיש, קר, ללא ריגוש וללא כוח רצון כאשר הוא לא מזהה תכלית מתאימה. במילים אחרות - הוא לא תמיד מוצא את הסיבה לחיים כי הוא מצפה מעצמו להיות מונע, ורווי רעיונות, רצונות וצרכים שיניעו אותו אל עבר מטרותיו אבל התהליכים הללו אינם קבועים ויש בהם הרבה נסיגות.

טיפוס המים עוסק עם הפחדים שלו ורוצה לפתור אותם. כאשר הוא בחוסר, הפחדים שולטים בו וזה אומר שהפחד מפני איבוד שליטה נוכח ודומיננטי בחייו כחשש קבוע מפני מה שעלול להשתבש או כפחד מפני הליכה לאיבוד. הפחדים העמוקים יותר קשורים בפחד מחשיפה רגשית שמאיימת על הפנים שלו ומתבטאת כחווית פלישה אל הפנים שלו שאמור להיות אסוף ומוגן מבחינתו. קודש הקודשים שלא כל אחד יכול להגיע אליו ולכן מערכות ההגנה של אלמנט מים עובדות חזק דווקא בגלל שיש בעיה בסיסית בהגדרה של הגבולות.

נושא הכסף מתחבר פעמים רבות עם הפחדים שלו. מים הוא אלמנט אוגר, החי בדרך כלל בתחושת מחסור - גם כשיש לו. הביטחון הכלכלי הוא כלי חשוב ודרך שאמורה להביא לו ביטחון, והכסף שלהם מגיע בדרך כלל מעבודה קשה, התמדה וכוח רצון כי זו מטרה בפני עצמה. התפיסה של הכסף היא תפיסת הישרדות ויש בה את הקסם שאם ימצא המנגנון הנכון והמתאים אז חווית ההישרדות תידחק הצידה ואז האיום הכללי או הפחדים שלו ירדו באופן דומה וזה המניע האמיתי ולא החומר עצמו.

לטיפוס מים קשה להביע רגשות. בשל התלות האדמה יש לו צורך בקרבה, במשפחה או מסגרת, אך הוא נוטה להתרחק. המשפחה עבורו מהווה את הכלי המכיל אותו - ושלמות המשפחה חשובה לו משלמותו שלו. גם בתוך משפחה או מסגרת, הוא נוטה לחיות בעמדת מתבונן מרוחק - נחבא אל הכלים או מגונן על עצמו וגבולותיו יתר על המידה.

אנשי יסוד מים עוסקים ומתעניינים בתקשורת ולו בשל העובדה שהם לא כאלו בטבעם. העולם הרגשי הוא המקור שלהם אבל גם מקור פגיעותם ולכן כאשר אדם נוטה להסתגר ולהיכנס פנימה, ה"חסר" הזה ממגנט אליו תרגול קבוע של תקשורת חברתית. לכן יעידו על עצמם אנשי המים שהם פתוחים ותקשורתיים אבל זו מיומנות שרכשו במהלך חייהם, ולא תכונת אופי מולדת כמו אצל אש.

מים מטבעם מתפזרים, ולכן הם זקוקים להגדרה. הם מקבלים את הגדרת הגבולות מאלמנט המתכת - ואינם יודעים באופן טבעי היכן נמצאים גבולות העצמי שלהם. קשה להם להפריד את הרצון שלהם מרצון הסובבים אותם ואיפה הם עצמם מתחילים או נגמרים כי עובדה היא שהמים הם דיפוזיים. יש משקל רב לזיכרונות העבר, וההשלכה של ניסיון העבר על העתיד הוא מקור הקושי הרגשי איתו מתמודד יסוד מים, והבסיס להופעת הפחד מפני מה שעלול להתרחש.

מים יאנג

חרוץ, דינמי, פרקטי. מונע מתוך רצון לפעול, לעבוד קשה ולהשקיע מרצו במסגרות גדולות - ובלבד שיתקיים שם חיבור רגשי, תחושת שליחות או שייכות למסגרת רחבה. ברגע שקיים חיבור כזה, הוא מוכן להתמסר לגמרי ולעבוד קשה. הוא בונה רעיון, מנתח אותו, מחפש את הלוגיקה שבבסיסו ואז פונה להפוך אותו לשיטה שניתן לשכפל כי הוא מים - מניע, מפיץ, ורוצה להפיע להתרחב ולהתפרש. אך לעיתים מהרצון להאיץ תהליכים הוא עלול להזניח שלבים קריטיים בדרך - כמו סדר, משמעת וגבולות ברורים שישמרו על עצמו.

מים יין

השביר, הרך והעמוק ביותר. בעל מודעות פנימית גבוהה מאוד, אך חסר את הכוח להוציא את עצמו אל האור. אלטרואיסט מובהק - נותן מבלי לבקש, עוזר מבלי להתערב, נוכח מבלי לבלוט. יכולת הקליטה שלו גבוהה מאוד, הוא חש את האדם שמולו כאילו היה הוא עצמו אך הוא אינו יודע תמיד כיצד להתמודד עם המידע הזה. נוטה להצפה פנימית כשאין גבול ברור וזה האלמנט הכי חסר גבולות שיש ולו בשל העובדה שההגדרה העצמית שלו כלל איננה ברורה. זה אלמנט עמוק, עם תבונה בסיסית, רגישות ועולם תחושות. מים יין אינו יכול לפעול מתוך מאמץ - הוא זקוק לנוחות, לשקט, לקצב עדין.

יחסי האלמנטים

מתכת מזינה מים - מעגל יצירה

אלמנט המתכת מזין את אלמנט המים ומעניק לו מיקוד. בעוד אלמנט המים נע, מתפזר, שואל ומשתנה - המתכת היא זו שמספקת לו את עמוד השדרה הדרוש לדיוק, סינון והכוונה. זה כרוך ביכולת להבדיל בין טפל ועיקר, להגדיר למסגר. כאשר מתכת מזינה מים באיזון נכון, האדם יודע לסדר את חייו ואת עולמו הפנימי. הרצון מתבהר. התודעה מתכנסת, חותרת בעקביות אל עומק ההבנה. אם אלמנט מים אינו מקבל את התמיכה של המתכת, הוא חווה חוסר בערכים אלה ומפתח דחף עצום לשליטה עצמית - ובדרך כלל נוספים לזה צדדים כפייתיים, טקסיים, עמוסים בביקורת עצמית ונטייה לקבלת החלטות על ידי השוואה הגיונית כי הכל מתנהל מתוך תכנות וחשיבה שכלית.

מתכת חזקה מדי על מים - חוסר איזון

כאשר אלמנט המתכת חזק מדי, הזרימה נבלמת. המים מאבדים את טבעם. התודעה ננעלת בתוך תבניות - כל מחשבה נבחנת רק דרך הקטגוריות של "נכון" או "לא נכון". החתירה לעומק - שהיא ליבת המים - נעלמת ומתחלפת בעמידה חסרת תנועה מול גבול שאינו בר שינוי. זה כאילו שאדם נצמד אל עיקרון או אל חוק מסוים והוא לא יכול לעגל או לעדן או לשנות אותו. המתכת כופה על המים משמעת גם כאשר המשמעת הזו מנתקת את האפשרות לזרום ולהרגיש.

מים חזקים מדי על מתכת - מעגל הרס

כאשר אלמנט המים חזק מדי ופוגע במתכת, יכולת הארגון, ההבחנה והמיקוד מתמוססת. ללא הגדרה ברורה של העצמי, אין דרך לדעת מה שייך לי ומה לא, מה נכון לי ומה זר. האדם נסחף בין רעיונות, תחושות, חוויות - ונקלע לאובדן שליטה שאינו נובע מהחופש אלא מהיעדר אחיזה. במצב כזה, אנו עלולים לראות ביטויים של חוסר ערכיות וציניות, התמוססות של חוקים והנחיות, האדם הופך להיות מאלתר ולא מודרך, וזה יתפשט כך לכל תחומי החיים והיחסים ויפרק לאט לאט את ההסכמות המוסריות - אלא ששומרות על גבול ברור.

אדמה מבקרת מים - מעגל בקרה

האדמה נותנת למים תבנית של שייכות: משפחה, קהילה, מחויבות רגשית. היא יוצרת את שולי האגם שמכילים את המים, מונעים מהם לגלוש, עוזרים להם להישאר בקשר עם העולם. האדמה מביאה את המים לקרקע - אל הכאן והעכשיו. המים מתקשים להבין את הדרך שבה אלמנט האדמהיוצרת תלות: איך אפשר לדאוג תמיד לכולם? ואולי עדיף להתבונן מרחוק, לא להתערב? ועדיין, הבקרה של אדמה על מים היא הכרחית. היא מלמדת את המים מהי אחריות, מהי תלות, קשר, הדדיות. מראה למים שהם לא חיים בעולם במנותק והחיים עצמם הם אורגניזם חי שמתפתח דרך רגשות ולא דרך הסתגרות מפני העולם.

מים בעודף מעליבים את האדמה - מעגל העלבה

כאשר המים גואים ובעודף, הם חורגים מהאדמה - מציפים, חודרים, מבטלים את תפקידה. הקשר מתרופף, האדם נסוג פנימה, נפרד מהעולם ומתחיל לכפור בצורך להיות חלק ממנו. נוצרת תחושת ניכור שיכולה להיות מופנית כלפי המשפחה, כלפי ארגונים, כלפי האחריות, כלפי החברה. כל מחויבות חיצונית נתפסת כאיום על הדרך הפנימית. נולדת אותה שפה של ניתוק - ביקורת רדיקלית על עולם והתנהלותו: "אני לא רוצה ילדים בעולם כזה", או "העולם רע, אז למה לי להתחבר אליו?" - מתחילות לעלות השערות לגבי צורות חיים אחרות שאפשריות ולא מתוך פתיחות בהכרח אלא מתוך צורך הישרדותי לגונן על הפנים. זוהי לא בהכרח עמדה מוסרית, אלא סימפטום. האדם שוקע לתוך קיפאון שאינו שקט של התבוננות אלא של התנתקות. רגישותו הופכת לפגיעות. הוא פורש בקלות, נעשה אדיש, קר ומתקשה לפעול בסביבה דורשנית של יחסי קבלה ונתינה.

מים מזינים עץ - מעגל יצירה

אלמנט העץ הוא הביטוי של אלמנט המים במעגל היצירה. הרעיונות וההשראות של המים הופכים למטרות, פעולות ותכנון. העץ מקבל את הכוח ממעמקי המים, ודרכו מתקיים המעבר מהפנימי אל החיצוני, מהפוטנציאל אל המימוש. זה רעיון שהופך לדחף, דחף שמניע פעולה. היא נשענת על נחישות שקטה של המים אשר, למרות הדיפוזיות הטבעית שלהם, יודעים לרכז כוח ברגע שהם מבינים את הרצון שלהם ולהזין את אלמנט העץ על ידי מימוש הרעיון - צמיחת העץ.

מים מבקרים את האש - מעגל בקרה

אלמנט המים מבקר את אלמנט האש במעגל הבקרה ושולט במידת עוצמתה. כאשר הקשר מאוזן, האש מביעה את עצמה דרך ההבנות שהמים מעניקים: שקט, הקשבה, עומק וידיעה פנימית כי הפנימי מזין את החיצוני - האש נמשכת החוצה, למפגש, לחוויה, להתרחבות - המים שואפים פנימה, לאותנטיות, לשורש, לשקט והיכרות עצמית.

כאשר אלמנט המים בעודף לא תיווצר אש - התקשורת תקרוס, ההבעה הרגשית תיעלם והאדם ייסוג אל תוך עצמו. ההתמוססות של הזהות החיצונית ושמירה על הזהות הפנימית בטוחה מפני פלישה אך במחיר של בידוד. אש זקוק לאינטרקציה, לחיכוך עם העולם, עם הרגשות ומצבי החיים והוא לא פועל טוב בריסון יתר של מים כי הוא יהיה כבוי. אבל בבקרה הנכונה הוא מאיר, מבטא, מרגיש פחות את הצורך להתבצר ולומד לאזן את המצבים הרגשיים בחיים על ידי שיתוף ומתינות.

בעודף אש וללא מים - האש מתפזרת. נשרפת, נשחקת. מאבדת את עצמה בתוך האחר, בתוך ההתרגשות של החוויה תוך איבוד זהות. הנושא של בירור הזהות העצמית הוא חשוב עבור שני האלמנטים הללו ואלמנט מים מתמודד עם זה דרך השאלה: מי אני? בעוד האש מתמודד עם השאלה: איך לבטא או להקרין את עצמי לעולם? החיבור בין שני האלמנטים הללו הוא למעשה - מודעות עצמית.