מאמר רקע על חמשת האלמנטים , חמשת הפאזות
חמשת האלמנטים (Wu Xing) הם עקרון יסוד במחשבה הסינית העתיקה, המשמשים להבנת התהליכים בעולם הטבעי, בגוף האדם, וביקום כולו. האלמנטים – מים, עץ, אש, אדמה ומתכת – אינם חומרים סטטיים אלא כוחות ודפוסים של שינוי ותנועה, דרכם ניתן להבחין במחזוריות הטבע והחיים.
בטבע, חמשת האלמנטים מייצגים שלבים שונים במחזור החיים:
-
המים מסמלים את ההתחלה, הפוטנציאל הנסתר, והכוח הפנימי.
-
העץ מגלם את הצמיחה, ההתפתחות והשאיפה קדימה.
-
האש מייצגת את שיא הפעילות, היצירה וההתרחבות.
-
האדמה מסמלת יציבות, הכלה והבשלה.
-
המתכת משקפת התכנסות, צמצום והשלמה לקראת מחזור חדש.
בתוך יחסי הגומלין הללו, מתקיימים מעגלים של יצירה ושליטה, המאפשרים הבנה מעמיקה של האיזון והדינמיקה בין הכוחות השונים בטבע, בגוף האדם ובחיים והם דרך ושיטה מתואמת להתבוננות על הקיום והקיים. הם פועלים בתוך מערכת יסודות מאוזנת של כוחות מנוגדים, משלימים מתואמים וקוטביים, המזינים ומחלישים, שולטים ונשלטים.
כל יסוד יכול לקיים את עצמו בכפוף למערכת היחסים שלו עם היסודות האחרים וכך מתקבלת תנועה או עצירה, חיזוק או החלשה המקיימת את כוחו של כל יסוד בכפוף ליסודות האחרים. זו מערכת המסבירה בצורה מודעת כיצד אנו תלויים בכוחות, יסודות והשפעות חיצוניות ועד כמה קיומנו כבני אדם תלוי בהתנהלות שלנו בתוך מערכות יחסים חיצוניות ותגובות פנימיות.
הסינים הקדמונים דימו את האדם האנושי כמיקרוקוסמוס של היקום המקיף אותו. שנים של התבוננות על השמים ותנועות הכוכבים הולידו מערכת מסודרת ומופלאה אשר יכולה להסביר מהו סדר עולמי או מהו איזון המשפיע האדם על עצמו ועל סביבתו. חמשת האלמנטים מייצגים תהליכים של שינוי מתמיד , כאשר כל תהליך ארצי או קוסמי מוצא בהם את מקומו ומשתלב בתוך התנועה הקיימת. הרעיון הבסיסי מדבר על חמש יסודות אשר מרכיבים את היקום וכל מה שנמצא בתוכו והם נגזרת של יחסי יין ויאנג, גזעים וענפים, טריאגרמות והקסגרמות, הנושאים את הפוטנציאל השמיימי והארצי. בשנת 240-300 לפנה"ס חי בסין ZOU YAN שהיה שייך לזרם הנטורליזם (YIN YANG JIA ) שהיו הראשונים לבנות מערכות מתודיות לחוקים שמימיים על מנת לתאם אותן לאדם כחלק מהניסיון להבין את המחזוריות, הארעיות ודפוסים הטבעיים. ZOU YAN לקח חלק באינטגרציה, בידע ובתהליכים ויצר את חמשת האלמנטים כפי שאנו מכירים היום.
המעגל הראשון והחשוב הוא מעגל היצירה
המתאר מערכת יחסים של הזנה. חמשת היסודות הללו מייצגים תהליכים של בריאה והתפתחות בסביבה הפנימית והחיצונית של האדם, מערכת מושלמת של הרמוניה ויחסים מתואמים.

הכל מתחיל ממים
תהליך העיבור של האדם בעודו ברחם אימו מיוצג על ידי אלמנט המים, המשויך לאספקט היין ולעונת החורף.
זו תנועה השואפת פנימה, אל המצב הראשוני, הקמאי – כמו זרע הטמון באדמה, מתפתח לאיטו וממתין לשעת כושר לפרוץ החוצה. זהו תהליך שורשי, בו הנשמה מגבשת את עצמה לקראת החיים, כהכנה להתמודדות בעולם החומר והמציאות.
בשלב זה, האדם שוהה בסביבה בטוחה ומוגנת, נתמך ושט בנוזל הרחמי, ממתין לרגע היציאה. תקופה זו מתאפיינת בקור השולט בחוץ, מצב סטטי של אי-פעילות, בו החיים מתקיימים מתחת לפני השטח. זהו שלב נסתר ולא גלוי, כמו רעיון שהתגבש בתודעה אך טרם מומש או הפך לעשייה.
אלמנט המים מזין את אלמנט העץ – המים משקים את העץ, וזהו סוד קיומו.
מעבר לאלמנט עץ
אלמנט העץ מייצג את הלידה, הפריצה החוצה מתוך כוח ונחישות, על מנת לאפשר חיים וליצור מציאות. הנולד רך ופגיע, אך טמון בו פוטנציאל עצום של אנרגיית יאנג, המניעה אותו להתפתחות ולצמיחה.
זו תנועה הפונה כלפי מעלה ומקושרת לעונת האביב – עונה של התחדשות, פריצה והתרחבות. אלמנט העץ מוביל את הילד, או את הצמח הנובט, אל עבר תהליך ההתבגרות, שבו מתעצבים אישיותו, רצונותיו ומבנהו. תהליך זה נמשך עד ההגעה לשלב שיא הבגרות, המיוצג על ידי אלמנט האש. אם נחזור לרגע לרעיון שהופיע יש מאין ביסוד המים – הרי שברגע שנוצרת הפעולה הראשונית למימושו, הוצאה מן הכוח אל הפועל, היא תלויה ביכולת הפריצה והצמיחה של אלמנט העץ.
תהליך המימוש עשוי להיות ארוך ורווי מכשולים, או קצר וממוקד, אך בכל מקרה הוא מחייב את האדם להתמודד עם אתגר, להפעיל כוח רצון, השראה, תכנון, פריצה קדימה והצבת יעדים – כולם מאפייניו המהותיים של יסוד העץ.
שיא היצירה מתואם עם אלמנט האש.
הילד התבגר והגיע לשיא פריחתו, הזרע שנבט וצמח נמצא כעת בשיאו, והרעיון שנולד באלמנט המים, יצא מן הכוח אל הפועל ומומש דרך אלמנט העץ. כעת מגיע השלב של הפריחה, המימוש והסיפוק.
אלמנט האש תלוי בכוח הדחיפה והפעולה של אלמנט העץ, שכן האש מתקיימת בזכות איכות וכמות העץ. לכן, במעגל היצירה, אלמנט העץ מזין את אלמנט האש. האש משויכת לעונת הקיץ – שלב ההתפשטות המקסימלית, בו כל המערכות מגיעות לשיא תפקודן ומובילות את האדם אל עבר הדהוד, ידיעה ומודעות מלאה. ניצוצות מהמודעות הזו מורגשים כסיפוק, כהגעה ליעד, כמימוש, כאהבה.
זהו שלב של התרחבות, יציאה מגבולות החומר, חוויה מלאה של שיא היצירה. אולם, זהו גם שיא היאנג, פאזה קצרה יחסית – שכן, כאשר אדם מגיע לשיא בגרותו, זוהי פסגה ממנה מתחיל תהליך דעיכה.
כשם שצמח מגיע לשיא פריחתו ומתחיל תהליך של דעיכה, וכשם שרעיון שנולד ומומש מתחיל לאבד מתנועתו, כך גם אלמנט האש מוביל לתחילת תהליך של ירידה והתכנסות. שלב זה מתרחש מיד אחרי שיא האש, אך עוד לפני כניסת אלמנט האדמה, שמטרתו לשמר את ההישגים.
המעבר לאלמנט האדמה – תהליך ההכלה והשימור
אלמנט האדמה מסמל יציבות, הכלה והבשלה. כאשר הפרח הגיע לשיאו, כאשר הנער נמצא במיטבו, כאשר הרעיון מומש – עולה הצורך לשמר את מה שנוצר, להשהות את הרגע, למצות את הפוטנציאל עד תומו. זוהי הפאזה של איזון, התמתנות והפנמה.
אלמנט האש יוצר את אלמנט האדמה דרך תהליך היתוך והשריפה, תהליך שמוביל לסיום שלב ההתלהבות וההתרחבות, וכניסה למצב של הכלה ושימור. האדמה נמצאת בקצה היאנג של התהליך – זהו רגע של שיא ההפנמה למה שקרה, לפני תחילת תהליך הדעיכה.
הירידה ליין – המעבר לאלמנט המתכת
כאן מתחיל המעבר מהיאנג אל היין – התכנסות, התנוונות, דעיכה. כמו תהליך הזדקנות טבעי, גם כאן מדובר בתהליך בלתי נמנע, המיוצג על ידי אלמנט המתכת, השייך לעונת הסתיו. זוהי תנועה פנימה, התכנסות לקראת השלמה וסגירה.
בסוף מחזור זה, או במותו, אנו חוזרים אל המצב הראשוני – מצב היין המוחלט, המיוצג על ידי אלמנט המתכת, שבסופו מתרחשת ההתחלה מחדש – חזרה לאלמנט המים.
מחזוריות חמשת האלמנטים – מעגל החיים
תהליכים אלו מתרחשים אצלנו בכל רגע בחיים. החל משלבי ההתפתחות והבשלה של רעיונות ודעות, דרך קבלת החלטות ופריצה קדימה, ועד המימוש הסופי וההבשלה.
בתהליך הבשלתו של החזון, האדם רואה את הדרך, מדמיין אותה, מתגבר על פחדים, חוששות, ויוצא למימוש. אך גם לאחר שהרעיון התגשם, הוא מאבד את הדחף, מתחיל תהליך של ירידה, וויתור, ובשלב מסוים – מפנה מקום למחזור חדש.
כך פועל מחזור החיים – בסיום שלב אחד מתחיל שלב אחר, ואלמנט המים מסמן את ההתחלה מחדש.
חמשת האלמנטים פועלים בתוך מבנה מסודר המיוצג על ידי מעגלים מעגל יצירה , מעגל בקרה, מעגל העלבה ומעגל הרס מעגל היצירה מתאר את תהליך היצירה, ההפריה וההזנה של כל אלמנט. תהליך זה מתואר גם כתהליך של אם המזינה את ילדה. האמא היא תמיד האלמנט הבא לפני האלמנט הבא בסדר על פי כוון השעון אלמנט עץ –אם מזין או יוצר את האש -בן על ידי שריפת העץ והפיכתו לאש. האש מזינה את האדמה על ידי האפר היוצר אותה, האדמה מזינה את המתכת המתהווה במעמקיה. המתכת מזינה את המים בעזרת המתכות המעשירות את המים ומעלים את איכותם המים משקים את העץ ומזינים אותו בחיים.
מעגל ההרס – כאשר האלמנטים יוצאים מאיזון
הוא מעגל הפוך בו אלמנט הבן הורס את אלמנט האם. זהו מעגל בו עוצמת אלמנט הבן רבה וגבוהה מעוצמת אלמנט האם.

אלמנט העץ בעודף הורס את אלמנט המים
כאשר אלמנט העץ נמצא בעודף, הוא שואב מהמים מעבר ליכולתם לספק. דומה הדבר לניסיון להשקות עץ בטיפת מים – כאשר העץ צורך יותר מים משניתן לו, התוצאה היא יובש ואיבוד הגמישות התפעולית.
באדם, מצב זה מתבטא בפעולה בטרם הרעיון התגבש. זהו אדם נוקשה, חסר גמישות, מפעיל שליטת יתר, רודני וכעסני, הנתון במתח מתמיד הזקוק לפורקן. במקרים רבים הוא פועל מתוך פחד או כעס, תוך ניסיון להשיג את מטרתו בכוח אסרטיבי ואגרסיבי, ללא התחשבות בסביבה.
האדם הזה פועל מתוך צורך בשליטה, מונע מאגו מועצם ורעיונות קיצוניים שמשרתים אותו בטווח הקצר, אך פוגעים בו ובסביבתו בטווח הארוך. זהו אדם שמאלתר, אך אלתורו אינו נובע מגמישות אלא מתחושת דחיפות וניסיון לכפות מציאות בצורה כוחנית.
אלמנט המים בעודף הורס את אלמנט המתכת
אלמנט המתכת מעניק למים יכולות מיקוד, אבחנה ודיוק. הוא זה שמוביל את האנרגיה הדיפוזית של המים לכדי מבנים ברורים, שיטות מאורגנות וחיפוש אחרי הגדרה עצמית.
כאשר המים נמצאים בעודף ושוטפים את אלמנט המתכת, מתרחש מצב של פיזור מנטלי. האדם קופץ מנושא לנושא, מתפזר על פני תחומים רבים ומתיש את עצמו. במקום זרימה חופשית ומאוזנת, הוא עלול לשקוע בתוך עצמו, להימנע מתקשורת – על אף שדווקא תקשורת היא האתגר המרכזי של אלמנט המים. פיזור כזה משבש את תהליך החשיבה, גורם לחוסר הקשבה ומונע הגעה למסקנות ברורות. כתוצאה מכך, נפגמת יכולת הזיקוק והתמצות של המחשבה, והאדם, מתוך פיצוי, מפתח אובססיות וכפייתיות לנושאים משניים, שאינם המהות האמיתית של הבעיה.
במצב זה, אנו רואים התמוססות של עקרונות וערכים – היכולת לשמור על מבנים ברורים מתערערת, ואיתם גם הבנת הדרך והכיוון.
אלמנט המתכת בעודף הורס את אלמנט האדמה
במצב מאוזן, האדמה מעניקה למתכת תחושת שייכות וביטחון. היא יוצרת מסגרת משפחתית ועוגן, המאפשרים לאלמנט המתכת, דרך החיבור לקבוצה ולשורשים, לפתח את האינדיבידואליות שלו. כאשר תהליך זה מתנהל בצורה בריאה, כל פרט במשפחה או בקהילה מפתח את תפיסת עולמו וסגנונו האישי, תוך שמירה על ההרמוניה עם סביבתו.
אולם, כאשר המתכת נמצאת בעודף ופוגעת באדמה, האדם מתבצר בתוך עולמו הפנימי, מאבד את תחושת השייכות ומפתח ניכור וריחוק.
במצב זה, הוא עוסק במרדנות, שיפוטיות וביקורת כלפי הכלל והסביבה שבה הוא חי. הוא אינו רואה את החיבור ואת הערך שבשייכות, אלא ממקד את מבטו בפערים ובחוסר ההתאמה בינו לבין סביבתו.
גישה זו מובילה להנצחת צדקנות – האדם שופט כל אירוע או תקשורת מנקודת מבט אינדיבידואלית קיצונית, הנוטה להיות חד-צדדית ואינה מאפשרת פתיחות וגמישות.
אלמנט האדמה בעודף הורס את אלמנט האש
במצב מאוזן, אלמנט האש מעניק לאלמנט האדמה שמחה, רוחב לב, חמימות, אמפתיה ויכולת הכלה. הוא מאפשר לאדמה לתעל רגשות חיוביים אל תוך מערכות יחסים, משפחה, חברה, ארגון או עבודה. הבסיס החיובי של האש תומך באדמה, ומסייע לה לבנות קשרים פתוחים, מכילים ומאוזנים.
כאשר האדמה נמצאת בעודף ומדכאת את האש, האדם מתבצר בתוך עצמו, מפתח מחשבה שלילית ומתחיל לחוות חוסר שייכות – התחושה שהוא אינו אהוב, מקובל או רצוי.
בתהליך זה, האדם עובר מתפקיד של מוביל למובל. במקום לבטא חום ופתיחות, הוא מאמץ תפיסה קורבנית מחזורית, שבה צרכים מוגזמים של ביטחון ויציבות חוסמים כל תהליך ספונטני של חום, אהבה והתרחבות.
לאורך התהליך מופיעים ספקנות, מרמור וקיבעון. הלב נסגר ומתקרר, והאדם מתכנס בתוך גבולות הביטחון הרגשי שלו, בניסיון להימנע ככל האפשר מפגיעות או דחייה.
אלמנט האש בעודף הורס את אלמנט העץ
במצב מאוזן, אלמנט העץ מעניק לאלמנט האש תנועה מכוונת למימוש מטרות, כולל יכולת תכנון, יוזמה, מהירות ואומץ. האיזון בין השניים מאפשר להוציא רעיונות מן הכוח אל הפועל, תוך שמירה על מסגרת מדודה ופרקטית. במצב זה, האש יכולה ליהנות מהישגיה, לחוות סיפוק והשראה, ולעמוד באתגרים, בלוחות זמנים ובתזמון הזדמנויות להצלחה.
אולם, כאשר האש נמצאת בעודף ופוגעת באלמנט העץ, היא יוצרת אשליה של תנועה חסרת כיוון. המטרות אינן ברורות, והאדם שואף לריגוש מתמיד ומספק את עצמו באופן שטחי, גם אם העולם סביבו מתמוטט.
במצב כזה, האדם מתמכר לרדיפה אחר סיפוק רגעי, חי באופוריה ללא קרקע יציבה, שואף להתרחבות והתמזגות ללא תשתית אמיתית. זהו מצב שבו הרצון להיות מאוהב או נלהב בכל מחיר הופך למרכזי, תוך ויתור על בניית תוחלת אמיתית או הצבת מטרות מחוברות למציאות.
במקום לנתב את האנרגיה לכיוון ממוקד ובר-קיימא, האש מכלה את העץ, ובכך משאירה אחריה חוסר יציבות, חוסר תכנון ותשוקה חסרת גבולות שאינה מובילה לצמיחה אמיתית.
מעגל הבקרה – איזון ושליטה
מעגל הבקרה הוא מעגל קוטבי של שליטה והגבלה, שתפקידו לשמור על האלמנט הקוטבי מפני יציאה מוגזמת מגבולות התפקוד המאוזן. על פי החשיבה הסינית, האלמנט השולט אינו רק כוח מגביל, אלא גם מקור הכוח והעוצמה של האלמנט הנשלט – הוא מסייע לו לשמור על איזון ולמנוע ממנו סטייה קיצונית.
אלמנט העץ מבקר את אלמנט האדמה. אלמנט האדמה מתבסס על שורשיו הנטועים עמוק, מה שמגביל את תנועתו. מטבעו, האדמה נוטה לשמר ולבסס את עצמה, להעדיף ביטחון ויציבות, ולבחון בזהירות כל פעולה הדורשת אומץ וחדשנות.
במעגל הבקרה, אלמנט העץ פועל כמנוע לתנועה, יוזמה ופריצה קדימה. הוא מונע מהאדמה לשקוע בקיבעון, מצביע על אפשרויות חדשות, ומעודד חופש בחירה, לקיחת סיכונים ומימוש הזדמנויות.בכך, העץ מאזן את הנטייה של האדמה לשמרנות יתר – הוא לא מאפשר לה להישאב למיתון, לדאגנות יתר, או לשגרה חסרת תנועה. תחת השפעתו, האדמה יכולה לשמור על יציבות מבלי להפוך לסטטית, וכך לאפשר צמיחה והתפתחות מתמשכת.

אלמנט האדמה מבקר את אלמנט המים
אלמנט האדמה מבקר ושולט באלמנט המים באמצעות תיחומו ואיסופו בתוך גבולות ברורים, ממש כמו אגם או כלי קיבול המעניק למים צורה ותחום מוגדר.
המים מטבעם דיפוזיים, שואפים אל המעמקים, נוטים להתנתקות ולחוסר יציבות. אלמנט האדמה במעגל הבקרה יוצר עבורם מסגרת של שייכות, יציבות ואחריות, ומסייע למים לתקשר רגשית ומעשית עם סביבתם.
בכך, האדמה מתעלת את הרצון, החריצות וההתמדה של המים, כך שיופנו לטובת הקרובים להם ולתהליכים יציבים ומעשיים.
אם ניקח לדוגמה תהליך של גידול ילדים, הרי שאלמנט המים במעגל הבקרה מחויב לשמירה על קשר רציף, אחראי ופרקטי. תחת השפעת האדמה, הוא לא יכול להתנתק, לרחף או לאמץ גישה פילוסופית בלבד, אלא מחויב לנוכחות אמיתית, מחוברת ומעשית.
אלמנט המים מבקר ושולט על אלמנט האש
אלמנט המים שולט בעוצמת האש, שומר על מידת עוצמתה ומונע ממנה לצאת מגבולות שליטה.
הדינמיקה של האש נוטה להתרחבות, היסחפות והתמזגות, אך המים מרסנים את הלהבות, מאזנים את העוצמה ושומרים על חיבור למציאות.
העומק, הרגישות וחיפוש הזהות של המים אינם מאפשרים לאש להתפזר, לאבד את עצמה או לחפש סיפוק רגעי וחסר תוחלת. המים מעניקים לאש שקט, רצינות, התמדה, כוח רצון וחריצות, שהם תכונות חיוניות לאש, הנוטה לפעול מתוך אינטואיציה וריגוש רגעי.
המים מלמדים את האש שהגשמה, סיפוק והצלחה הם תוצאה של תהליך, ולא רק חיפוש רגעי אחר ריגוש וגירוי. האיזון בין המים לאש מעודד את האש להשלים תהליכים שהחלה, ולא רק להתרגש מההתחלה ולהתעייף באמצע הדרך.
אלמנט האש מבקר את אלמנט המתכת
אלמנט האש שולט בדחיסותה ובחוזקה של המתכת באמצעות יכולתו להפוך אותה ממוצק לנוזל. במילים אחרות, האש מרככת את הנוקשות של המתכת, מעניקה לה גמישות ומאפשרת לה להשתחרר מקשיחות יתר.
המתכת מטבעה נוטה לנוקשות, קפדנות ואובססיביות לפרטים. ככל שהמתכת מוצקה יותר, כך העקרונות הנוקשים שהיא מייצגת הופכים למכשול – האדם עלול לחוות תחושת חנק, קיבעון וחוסר יכולת ליהנות מהחיים. הצורך המתמיד של המתכת בשלמות מצר את עולמו הרגשי, ומוביל להעדפת חשיבה אנליטית והיגיון צרוף על פני ספונטניות רגשית ושמחת חיים.
כאן נכנס תפקידו של אלמנט האש – הוא מעניק צחוק, קלילות ויכולת לקחת דברים בפרופורציה. הוא מלמד את המתכת להשתחרר מהחוקים הנוקשים, להבין שהיישום שלהם תלוי בנסיבות משתנות, ולהיות גמישה יותר בתגובותיה.
אלמנט המתכת מבקר את אלמנט העץ
אלמנט המתכת שולט ומגביל את תנועתו של אלמנט העץ, מווסת את צמיחתו ומספק סדר ומשמעת בתהליך ההתפתחות. ניתן לדמות זאת לגיזום עץ, אשר אינו מחליש אותו אלא שומר על רעננותו ומאפשר לו לצמוח בצורה מחודשת ובריאה יותר.
אלמנט העץ מטבעו הוא כוח פורץ, השואף לנוע בעוצמה לעבר מטרותיו. ללא ויסות נכון, הוא עשוי לחצות מכשולים בכוח ולפעול ללא הבחנה, כשהמטרה מקודשת על חשבון האמצעים.
כאן נכנס אלמנט המתכת – הוא מחייב סדר, משמעת ותכנון, משרטט עבור העץ מפת דרכים, מסמן נקודות אזהרה ומציע פתרונות.
המתכת מקצצת את הטפל ומזקקת את ההגדרה, מאפשרת לעץ לראות את מטרתו בצורה בהירה יותר, ומונעת ממנו לבזבז אנרגיה על כיוונים בלתי רלוונטיים.
בכך, המתכת מאתגרת את העץ להציב עקרונות ברורים ולבנות תהליך פעולה מאורגן, כך שהתנועה קדימה תהיה מתוכננת, ממוקדת ומניבה תוצאות אופטימליות.
המעגל האחרון הוא מעגל העלבה. מעגל שתפקודו הוא הפוך למעגל הבקרה.
אלמנט האדמה מעליב את אלמנט העץ. במקום שאלמנט העץ יבקר וישלוט על אלמנט האדמה, מתקיים מצב הפוך בו יש יותר מידי אדמה ביחס לעץ. העץ לא מצליח להניע את האדמה לפעולה ותנועה. האדמה מתבוססת בתוך עצמה בתהליך של דשדוש וחוסר תנועה. התנועה נעלמת , הצורך בביטחון גובר ולא מאפשר חדירה של רעיונות ופעולות החורגים מגבולות הביטחון העצמי האדם מאבד את היכולת ליזום, לקבל החלטות, לאתר הזדמנויות והוא נוטה לשקוע בתוך שגרה קיימת.
מעגל העלבה – חוסר איזון הפוך למעגל הבקרה
מעגל העלבה הוא תהליך הפוך למעגל הבקרה – במקום שהאלמנט השולט יבקר ויאזן את האלמנט הנשלט, מתקיים מצב של עודף באלמנט הנשלט, אשר מחליש ופוגע בתפקודו של האלמנט השולט.
אלמנט האדמה מעליב את אלמנט העץ
במצב תקין, אלמנט העץ מבקר את האדמה ומניע אותה לפעולה ותנועה. אך כאשר קיימת עודפות של אדמה, מתרחש מצב הפוך – האדמה מדכאת את העץ ומונעת ממנו להניע תהליכים.
כאשר יש יותר מדי אדמה ביחס לעץ, התוצאה היא חוסר תנועה, דשדוש והתבוססות בתוך הקיים. במקום שהעץ יחדיר תנועה ויוזמה, האדמה כבדה מדי ואינה מאפשרת שינוי.
במצב זה, האדם מאבד את יכולתו ליזום, לקבל החלטות ולזהות הזדמנויות. במקום לנוע קדימה, הוא שוקע בתוך השגרה הקיימת, מתמקד בביטחון ויציבות עד כדי כך שהוא נמנע מכל חידוש או שינוי.
הצורך הבלתי פוסק בהגנה ובביטחון מחליף את הדחף לצמוח ולפרוץ קדימה, והאדם מוצא את עצמו סטטי, נטול השראה וחסום בפני רעיונות חדשים.

אלמנט המים מעליב את אלמנט האדמה
במצב מאוזן, האדמה מספקת מסגרת וכלי קיבול למים, שומרת על מפלס מאוזן ומונעת הצפה.
אולם כאשר האדמה אינה מצליחה להכיל את המים, הם גולשים ומתפזרים, ללא גבולות ברורים. במקום שתהיה יציבות, שייכות וחיבור, האדם נוטה להתכנסות פנימה, להעמקת רעיונות פילוסופיים המרחיקים אותו ממשפחתו ומסביבתו.
במצב כזה, האדם חושש לקחת אחריות רגשית, בשל רגישות היתר של המים. הוא מחפש זהות עצמאית ונמנע ממחויבויות רגשיות עמוקות, מה שעלול להוביל לבדידות, הסתגרות וחיפוש שייכות בקבוצות גדולות – ארגונים, מקומות עבודה, דתות או שיטות פילוסופיות, כתחליף לשייכות האמיתית שנמנעה.
אלמנט עץ מעליב את אלמנט המתכת
כאשר אלמנט העץ חזק מדי, הוא שוחק את יכולתה של המתכת להגדיר עקרונות וחוקים ברורים.
במקום שמערכת המתכת תעניק סדר ומשמעת, מתרחש מצב של אסרטיביות יתר, כעסים והתנגדות לסמכות. האדם הופך חסר סבלנות, אינו מקבל ביקורת ואינו מסוגל לפעול לפי תוכנית מסודרת.
מצב זה מוביל לקריאת תיגר על חוקים וסדרים, לקיצוניות ולשליטה כוחנית. העץ נאבק בכל מגבלה ומבקש לפרוץ כל מחסום, אך כאשר הוא יוצא משליטה, הוא הופך עקשן ורודני, מפעיל כוח רב ללא התחשבות בגבולות או באיזון הנדרש.
אלמנט מתכת מעליב את אלמנט האש
כאשר המתכת חזקה מדי, היא מכבה את הדינמיות והחום של האש, חוסמת את הספונטניות והרגש.
במקום שהאש תוכל לנוע, להתרחב ולחוות ביטוי רגשי, האדם הופך ביקורתי, שיפוטי ונוקשה כלפי עצמו וכלפי סביבתו.
במצב כזה, היגיון קר מחליף את החום הרגשי, וכל פעולה נמדדת באופן מחושב ומדוד, ללא זרימה טבעית. האדם שולט בעצמו בקפדנות, אך בכך הוא גם מגביל את יכולתו להשתחרר, להרגיש אהבה ולחוות קִרבה.
האינדיבידואל המתכתי מקפיד יתר על גבולותיו, אינו מאפשר לעצמו להתרכך ולהתמזג עם חום האש, ובכך הוא מקרר אותה עד לכיבוי מוחלט של ההתלהבות והרגש.
מאמרים קשורים