הרבה אנשים מתלוננים לאחרונה על ״הרגשות מוזרות״ ועל דילמות רבות שנובעות ממצב המתנה שאין לאף אחד פתרון לגביו או לכל הפחות תשובה סמכותית כי העתיד לא ידוע ועצם המחשבה הזו מעוררת קושי רגשי. מן הצד האחד יש ציפייה להתפתחויות בצפון או בדרום, בתוכי או בסביבתי ונדמה שהכל התערבב בתוך שיח שהוא לא בדיוק ברור ועולה המחשבה שיש הרבה מאד עיסוק בטפל ולא בעיקר.
מהו העיקר ? זו בהחלט דילמה כי כל אחד רואה את העיקר בצורה אחרת והוא מעלה או מוריד ערכים ביחס אל עצמו ולא בהכרח ביחס אל ״הערך הטהור״ כי לאחד העיקר הוא נושא החטופים ולאחר הקרע בעם, את אחד מעניין רק עולמו הפנימי והאחר עסוק רק בחיצון וכך נוצר ויכוח תת קרקעי שלא מתרחש במילים ברורות אלא בהרגשות מתנגשות שגורמות לפיצול במערכת הציפיות הקולקטיבית שרק לפני זמן לא רב זרמה פחות או יותר לאותם כיוונים ולכן, העיקר נתון לשיקול דעת אישי, להעדפה, לתפיסת עולם ומערכת אמונות עצמית ופרטית.
מהו הטפל ? זה קל לומר, כל דבר שלא מתיישב עם דעתי ותפיסתי על ״מהו העיקר״ ולכן הוא טפל. אפשר לכלול בטפל את כל מה שאבד עליו הכלח, כל מה שמושחת, רדוד, לא רלוונטי, פוליטי, מניפולטיבי, ירוד או דבר שאיבד את מעמדו ״העיקרי״ והפך להיות טפל.
מה שיפה לראות הוא שהרבה דברים שהיו עיקריים בתפיסה שלנו הפכו לטפל ואלו יכולים להיות גם אהבות גדולות, תשוקות, דברים שהאמנו בהם, תפיסות שהחזקנו לגביהן כמועילות, מרכזיות ומוצלחות. וזה מעורר מחשבה: אם הדבר העיקרי שהצבתי לעצמי הפך להיות טפל אז מה זה אומר לגבי ״הדבר העיקרי״ שאני מחזיק ממנו כרגע?
מהו הדבר העיקרי שאני מחזיק ממנו כרגע?
אם אדע מהו הדבר הזה ואצליח ללכוד אותו בתודעתי ולהציב אותו כמטרה יש אפשרות שכל דבר אחר יהפוך להיות טפל כי אני אהיה נתון בתוך סחף ותשוקה לממש את העיקר הזה ועצם המחשבה הזו ״שאינני עוסק בטפל״ היא מרוממת ומחזקת כי זה מצביע על כיוון עיקרי ואולי על מטרה וזה כבר משהו :)
אז מהו הדבר הזה? כששואלים בני אדם מהו העיקר עבורם הם הרבה פעמים יצביעו על הבריאות ועל הזוגיות או המשפחה שלהם אבל זה לא אומר שבחיי היומיום שלהם הם מחשיבים או זוכרים את הנושאים הללו כעיקריים להיפך, לעיתים דווקא בגלל שהם לכאורה עיקריים הם נתפסים ״כמובן מאליו״ ולכן אפשר להתפנות ולחפש תחומים אחרים כי זה אומר שאתה מתפתח ויוצא מתוך גבולות הגידור שהערכים העיקריים הציבו בפניך וכך, העיקר נחשב הרבה פעמים רק כאשר הוא חסר, כאשר אתה מפחד, חושש או מרגיש מאוים ואז אתה חוזר לעיקר דרך החיפוש אחר שדה שאליו אתה יכול להתכנס במהירות ושם עולה המחשבה על ״בית״ למשל ומשם כל אחד מפרש את המושג הזה כרצונו.
זה אומר שערכי העיקר הם ערכים ניידים שעולים ויורדים על פי העדפה אישית וסולם של סדר עדיפות בתוך עצמי כאשר אדם יעדיף (כנראה) לכוון את עצמו ותשומת ליבו אל העיקר ועדיין עצם ההזדקקות לסולם וסדר עדיפויות עולה ויורד מחייב להיות בתשומת לב לגבי הנושא של עיקר וטפל כאשר ״עיקר״ שיורד בסולם יהפוך לטפל אבל זה לא אומר שהוא לא היה עיקר רק לפני רגע ולכן אפשר לומר שדווקא המבט על הטפל מדגיש את העיקר כי הטפל בד״כ רב מהעיקר.
להכין סלט ולהאכיל גורילה
כמה פעמים חשקה נפשכם בסלט עסיסי וטרי שירקות העונה מצויים בתוכו במינון ובמידה שאתם אוהבים: בקריספיות, בחמיצות, בשימון ,במליחות ומצאתם את עצמכם לועסים את הסלט בשקיקה אבל לאחר זמן קצר הרגשתם מלאות והנחתם את הקערה על השולחן במטרה לשוב אל הסלט הזה בעוד זמן מה. איכשהו עבר הזמן וכאשר חזרתם אל הסלט הוא כבר לא היה מזמין, קריספי וטעים אלא דווקא טפל ויצא לכם כל החשק לאכול אותו. העיקר הפך לטפל.
כמה פעמים בחיים שלכם יצא לכם להרהר בהקמה של עסק מסוג כלשהוא שיוכל להפוך להיות עיסוק עיקרי וככזה לענות לכם על המאוויים, התשוקות והרצונות ולפתור לכם את כל הדילמות החומריות שמעיבות ומעייפות לעיתים כי הן משאירות את חווית הנטל למרות העשייה שמתקיימת.
יש אנשים שחושבים ומתכננים עסק סולידי שלא יגזול מהם את החוויה העיקרית שהם מבקשים לעצמם כמו בית ומשפחה או תחביבים או זמן פנוי ויש כאלו שמוכנים לעשות ולהשקיע את הכל ואת כל מה שידרש על מנת ליצור הצלחה בקנה מידה של ״עסק גורילה״ שלא רק יהדהד הצלחה אלא יהיה ייחודי, מצליח, מוכר ויהווה מודל מופלא שהוא חזון.
בהקשר הזה, יש אדם שהדבר העיקרי אצלו הוא לחוות את הים ולעמוד עם החכה שלו על המזח ולדוג כמה שעות בשבוע כי זה מאפשר לו זמן לחשוב, להרהר להרגיש ולהיות עם עצמו. לא כל כך אכפת לו כמה דגים הוא דג במהלך הזמן הזה וגם אם הוא תלוי בזה למחייתו הוא יכול להיות ולחיות בחוויות הסתפקות כי בסופו של דבר הדיג עצמו הוא לא הענין העיקרי אלא דווקא הזמן עם עצמו והים. אדם אחר שדג בסמוך אליו מביט בו כבר הרבה זמן ואומר לעצמו שהאדם הזה עוסק בטפל ולא בעיקר כי הוא לא ״עושה מאמץ״ לדוג הרבה דגים והוא עצמו (אותו מתבונן) כבר הציב 5 חכות במקביל על מנת להגדיל את תפוקת הדיג שלו, אם ישאלו אותו הוא אולי יספר שהוא חולם לקנות בקרוב ספינת דיג ועל זה הוא עומל כי הוא רוצה לדוג הרבה דגים בכל יום ולמכור אותם בשוק, לגדול ולהיות ספק בלעדי של דגים לשוק מסוים ואח״כ אולי לקנות עוד ספינות ולהגדיל את הצי שלו עד שהוא יהיה בעל חברת דיג שהוא גורילה שזה אומר : שהוא יקבע את כללי השוק. על מנת שזה יקרה הוא יצטרך לדחוק החוצה שחקנים אחרים ולגרום לשוק להתארגן סביבו וסביב הכללים שהוא בעצמו יקבע. הוא מבין שעבור זה הוא מוכן להוריד מחירים ואולי לספוג הרבה הפסדים אבל אין דרך אחרת להפוך לגורילת דיג כי רק אחרי שתעשה את זה אתה תשתלט על השוק, תהיה גורילה ואז תתחיל לקבוע את הכללים ולעלות מחירים כרצונך כי כולם אוכלים דגים בארץ שבה אתה חי.
העיקר במקרה הזה הוא אפשרות הצמיחה המהירה, ההגעה לעמדה של כח ושליטה, לגודל מספיק גדול על מנת להכתיב את התנאים לשוק וגם זו חוויה ולכן ובדירוג כזה לעמוד מול הים עם חכה ולדוג דגים בשביל לשהות עם עצמך הופך לחוויה טפלה ולא מספקת.
הטפל יורד במדרגות בזמן שהעיקר מטפס בסולם
היכולת והרצון לחוות את הדבר החדש שהוא עיקר מבחינתנו מוריד בסדר העדיפויות דברים שהיו ממוקמים בדירוג גבוה וקיבלו הרבה תשומת לב כי החץ אל העיקר יצביע תמיד אל הדבר החדש יותר שכעת הוא מוכתר כדבר העיקרי וזה נתון כמעט לכל נושא כי העולם שבו אנחנו חיים משתנה ומתפתח ודברים חדשים כל הזמן עולים, צפים ומשנים את דעתנו. זה ברור מאד בתחומים של אופנה למשל שהיא דוגמא למצב מתחלף כשבגדי העונה הקודמת הופכים טפלים כי הרלוונטיות שלהם יורדת והקולקציה החדשה הופכת להיות הענין המרכזי ולכן עולם האופנה מוגדר כעולם של דירוג, פריטים חדשים תובעים רלוונטיות מעצם היותם ״חדשים״ והם הופכים להיות עיקריים ומציבים את עצמם לפרק זמן מסוים על פסגת העיקר. מה שיפה לראות הוא שהטפל מוריד את עצמו בסדר העדיפות באופן אוטומטי כאשר מופיע עיקר חדש בצורה של קולקציה חדשה ועדכנית וזה קורה בגלל שהאנרגיה של הדבר החדש היא מעודכנת, כמו הטלפון החדש או המחשב החדש שאתם רוצים לקנות. הענין הוא שעולם המסחר בנוי על מניפולציה שגורמת לעיקר לשהות רק זמן קצר כעיקר והוא הופך מהר מאד לטפל או ירוד מבחינה אנרגטית וזה גורם לאנשים לרדוף אחר האפשרות להיות מעודכנים. המשוואה הזו יכולה להיות פתורה כאשר נגדיר לעצמנו במה אנו רוצים להיות מעודכנים עם העיקר מבלי לשלול את מה שירד בסולם החשיבות כמיותר או ירוד ונשים את תשומת הלב שלנו על הנושא המרכזי והוא הצורך שלנו לדרג ולקבוע סולמות של חשיבות.
Comments